<h1>ראבי"ה סימן שצ"ג</h1>
<h2>דף מא:</h2>
ראיתי בכתב אדוני הרב שמותר לצאת מן הספינה וללכת בכל העיר, שנידון כארבע אמות, מידי דהוי אדיר וסהר. נראה לעבדך שאינו דומה. שלא אמרינן העיר נידונת כארבע אמות אלא בשובת בה, כדתנן [ס"א ע"א] בשובת במערה, ותנן אנשי העיר הגדולה וכו', אבל בהוציאוהו חוץ לתחום לא הוי כארבע אמות אלא דיר וסהר, דהיא רשות היחיד [ו]מותר לטלטל בכולה אף בלא עירוב. והא דתניא [נ' ע"ב] דבעינן מקום מסויים כתל ונקע מארבע אמות עד בית סאתים, אינו מדבר אלא לחושבם סיום שביתתו להיות [באותו מקום, כדאמרינן] לענין אילן [מ"ט ע"ב] תהא שביתתי בעיקרו, ואם יהיה יותר מבית סאתים לא הוי סיום שביתה והוי כאילו אמר באילן שביתתי תחתיו, דדבר גדול כזה לא מיקרי סיום שביתה. אבל לחושבם כארבע אמות בעיר לא הוי אלא לשובת או לנותן עירובו, למאן דאית ליה [ס"א ע"א], כדאמרינן. ואמרינן [מ"ז ע"ב] נמי ליזדבון לבני מברכתא, דלדידהו כארבע אמות דמיא, אבל לבאים למברכתא, שמברכתא בתוך תחומם, לא הוי כארבע אמות. ולרבי אידי [ס' ע"ב] לא שנא, בכולהו מודד אפילו כלתה מידתו בסוף העיר לא הוי כארבע אמות, דכל הני לא הוי ענין להוציאוהו כלל. וההיא דרב נחמיה [מ"ג ע"ב], טעמו כאשר פרשתי שמחיצתם [כ]דיר וסהר, והליכת כולו הביאתו לתחומו, [ו]הוי כהחזירו[הו], ותנן החזירוהו כאלו לא יצא. [ולא שייך] למימר ביה דהוי כארבע אמות כלל. ויעיינו רבותי במעשה דרב נחמיה במה שדימיתיו וימצא[ו] דברי כנים. והקונטרוס שכתבתי על דברי ההור' צויתי לחבירי להעתיקו, והעתקתי גם אני, כתבתיו ועמלתי עבור אהבת אוהבי ורבותי, ושלחתי להם על ידי קציני קולוניא. ורבים ראיתי בדברי אחי החבר רבי אליעזר שראוים להשיב להם, ומדברי קונטרסי ילמוד תשובה. ואין לאדם שכמוהו להאריך ולחלק לדעתו אם לא מתוך הכרעת הלכות. ומה שהביא אדוני הרב מירושלמי דאמרינן והלא רבן גמליאל הוא, ירושלמי של עירובין אין בידי. ונראה לפרש הלא נמל כדיר וסהר הוי, ומשני יותר מבית סאתים. ולא אמרו להוציאוהו להלוך כולם אלא במקום דהוי רשות היחיד לטלטל בכולם. ואין ענין זה לעיר כלל.
<h2>דף סא.</h2>
ראיתי בכתב אדוני הרב שמותר לצאת מן הספינה וללכת בכל העיר, שנידון כארבע אמות, מידי דהוי אדיר וסהר. נראה לעבדך שאינו דומה. שלא אמרינן העיר נידונת כארבע אמות אלא בשובת בה, כדתנן בשובת במערה, ותנן אנשי העיר הגדולה וכו', אבל בהוציאוהו חוץ לתחום לא הוי כארבע אמות אלא דיר וסהר, דהיא רשות היחיד [ו]מותר לטלטל בכולה אף בלא עירוב. והא דתניא [נ' ע"ב] דבעינן מקום מסויים כתל ונקע מארבע אמות עד בית סאתים, אינו מדבר אלא לחושבם סיום שביתתו להיות [באותו מקום, כדאמרינן] לענין אילן [מ"ט ע"ב] תהא שביתתי בעיקרו, ואם יהיה יותר מבית סאתים לא הוי סיום שביתה והוי כאילו אמר באילן שביתתי תחתיו, דדבר גדול כזה לא מיקרי סיום שביתה. אבל לחושבם כארבע אמות בעיר לא הוי אלא לשובת או לנותן עירובו, למאן דאית ליה [ס"א ע"א], כדאמרינן. ואמרינן [מ"ז ע"ב] נמי ליזדבון לבני מברכתא, דלדידהו כארבע אמות דמיא, אבל לבאים למברכתא, שמברכתא בתוך תחומם, לא הוי כארבע אמות. ולרבי אידי [ס' ע"ב] לא שנא, בכולהו מודד אפילו כלתה מידתו בסוף העיר לא הוי כארבע אמות, דכל הני לא הוי ענין להוציאוהו כלל. וההיא דרב נחמיה [מ"ג ע"ב], טעמו כאשר פרשתי שמחיצתם [כ]דיר וסהר, והליכת כולו הביאתו לתחומו, [ו]הוי כהחזירו[הו], ותנן [מ"א ע"ב] החזירוהו כאלו לא יצא. [ולא שייך] למימר ביה דהוי כארבע אמות כלל. ויעיינו רבותי במעשה דרב נחמיה במה שדימיתיו וימצא[ו] דברי כנים. והקונטרוס שכתבתי על דברי ההור' צויתי לחבירי להעתיקו, והעתקתי גם אני, כתבתיו ועמלתי עבור אהבת אוהבי ורבותי, ושלחתי להם על ידי קציני קולוניא. ורבים ראיתי בדברי אחי החבר רבי אליעזר שראוים להשיב להם, ומדברי קונטרסי ילמוד תשובה. ואין לאדם שכמוהו להאריך ולחלק לדעתו אם לא מתוך הכרעת הלכות. ומה שהביא אדוני הרב מירושלמי דאמרינן והלא רבן גמליאל הוא, ירושלמי של עירובין אין בידי. ונראה לפרש הלא נמל כדיר וסהר הוי, ומשני יותר מבית סאתים. ולא אמרו להוציאוהו להלוך כולם אלא במקום דהוי רשות היחיד לטלטל בכולם. ואין ענין זה לעיר כלל.
